העניין שבפני, בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, מחיקת כותרת וכיו"ב. כבר בפתח הדברים אציין כי הבקשה אינה מעלה את הטענות המפורטות כנגד התביעה, אלא עוסקת היא קמעא בחיפוש אחר הטענה המתאימה.
עוד אוסיף כי הבקשה כוללת בקשה למסירת מסמכים, בקשה ארוכה ומפורטת, כאשר למרביתה של הבקשה, וכמעט כולה, אין כל קשר לטענות ההגנה האפשריות או הראויות בהקשר זה, ועל כך אעמוד בהמשך הדברים.
בכל הנוגע לבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", דינה של הבקשה להידחות. אין לך תובענה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר, יותר מאשר תובענה של מוסד בנקאי הנסמכת על דפי חשבון, ומסמכי התקשרות שבין הצדדים, על פי אמות המידה אשר נקבעו בהלכת הילולים.
לגבי הבקשה למסירת מסמכים, בהלכת הילולים נקבע עיקרון מנחה, על פיו התובע רשאי להגיש תביעתו בסד"מ על יסוד דף החשבון האחרון, ואילו הנתבע יהא רשאי לעתור לקבל את המסמכים הדרושים לו לצורך הגנתו. ביהמ"ש אף קבע כי במידה והתובע, הבנק לא ימציא לנתבע את המסמכים הדרושים יהא האחרון זכאי לרשות להתגונן רק מנימוק זה, וכך קובע כב' השופט מלץ בע"א 688/89
- הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד . פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197:
"דעתי היא כדעתו של השופט ש. לוין, לצורך התקנות 1)202)(א) ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד חושב הסכום אותה הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים בכדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה אך במידה ואלו לא צורפו אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא יענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו (ר' לענין זה גם את החלטתו של השופט לוין ברע"א 3545/90 הנ"ל)."
כאמור, די בפירוט חלקי כדי לעמוד בדרישת הכתב, ובמקרה זה, מועמד הנתבע החייב לפרט הגנתו, מול תיעוד חלקי בלבד. לעניין זה, ראה דברי כב' השופט לוין בעניין רע"א 3545/90 -
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון . תק-על 90(3), 1111:
"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?
נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט."
כאשר ביהמ"ש סבור כי הדרישה לקבלת מסמכים הינה כנה ואמיתית, ביהמ"ש מאפשר המצאת המסמכים וקובע כי הימנעות והמצאתם תעמוד בעוכרי התובע, ראה ע"א (חיפה) 2207/02
גולדשטיין איתן נ' הבנק הבינלאומי . תק-מח 2003(1), 996 ,עמ' 997.
ואולם, לעיתים סבורים הצדדים כי על בסיס הבקשה למסירת מסמכים, אפשר לנהל מלחמת התשה:
ראה לעניין זה דברי כב' השופט ברנר - ת.א. (ת"א) 51767/05 בנק דיסקונט נגד תלמי איתי, :
"לטעמי אין להשלים עם מצב בו גילוי המסמכים יהפוך בידי בעל דין מאמצעי למטרה העומדת בפני עצמה, כאשר הכוונה הברורה היא להתיש את הצד שכנגד ולהמאיס עליו את ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר."
כב' השופט שילה - ת.א. 14218/03 בנק הפועלים נגד עיזבון המנוח הבי כי:
"הפתרון שהציע השופט ד"ר לוין, ושהתקבל בפסיקת בית המשפט העליון לאחר מכן (ע"א 688/89 הילולים [אריזה ושיווק] בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה [3] 188 מפי השופט מלץ; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ. עירית חולון, פ"ד נג [1] 390 מפי השופטת שטרסברג כהן) איננו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואיננו תחליף לו. גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך. בענייננו לא השכילו המשיבים להצהיר, לטעון ולשכנע כי בשל העדר יתרת המסמכים שביקשו אין הם יכולים להגיש את בקשות הרשות. לא למותר יהיה לשוב ולהזכיר שהבנק מסר למשיבים את מרבית המסמכים שביקשו ולגבי מסמכים אחדים טען שאינם ברשותו. "
כב' השופטת שבח - ת.א. 75351/96 (ת"א), בנק פועלים בע"מ נגד שרה גולדשטיין, כי:
"מדובר בדרישה כוללנית וגורפת להמצאת כל המסמכים וכל הפרטים ללא הפניה למסמך ספציפי או לתקופה מסוימת לגביה קיימת ענה מסוימת והנתבעים ... אין חולק כי התובע חייב להמציא לנתבע את כל המסמכים הדרושים לו על מנת לאפשר לו להתגונן הגנה ראויה, אולם זאת כאשר המדובר בדרישה כנה ובמסמכים הרלוונטיים להגנה ואשר יש בהם כדי לסייע לנתבע להתגונן כיאות בפני התביעה."
כב' השופטת אבניאלי - ת.א. 21897/03 בנק הפועלים גד י. וי. סוכנויות החשמלית בע"מ ואחרים קובעת כי:
"באותו אופן, לא ייעתר בית המשפט לבקשה לגילוי מסמכים המצויים ממילא בידי המבקש, או לבקשה להמצאת רשימה כוללנית וגורפת של מסמכים, המטילה נטל כבד על המשיב, ו"מרוקנת מכל תוכן את הליך סדר הדין המקוצר"
עדיין ישאל השואל מדוע על נתבע להסתפק בחלק מהמסמכים? מדוע לא לאפשר לנתבע לקבל את מלוא המסמכים שבידי התובע? באיזון הראוי יש לדחות דרישה לקבלת מסמכים כאשר הינה גורפת, רחבת היקף, ואינה מעוגנת בטענות הגנה, כאשר הדרישה הינה בלתי סבירה, וכלשונו של ביהמ"ש המחוזי, בעניין גולדשטיין הנ"ל, השאלה שתשאל הינה
האם החוסר במסמכים הינו אמיתי אם לאו.